Vayedaber

Simple Havroutah

Beitsah

Daf 25a

חוּץ לַתְּחוּם — אָסוּר. וְהַבָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל זֶה — מוּתָּר לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר.

Traduction

If, however, the gift was brought from outside the limit, it is prohibited. And an item that came from outside the limit for one Jew is permitted to another Jew. No prohibition applies to the second recipient, as the gentile’s intention was not fulfilled. Since the halakha of limits is a rabbinic prohibition, the Sages decreed that the object is prohibited only to the one on behalf of whom it was brought, but not to others.

Rachi non traduit

חוץ לתחום אסורין. לא שמעתי טעם מקובל בדבר דאי משום מוקצה אמאי מותר לישראל אחר ואי משום שנעשה בו איסור בשבילו א''כ לישראל אחר נמי אסור דנכרי שהדליק את הנר בשבת תנן (שבת דף קכב.) אם בשביל ישראל אסור ולא חלקו בינו לחברו וי''ל דגבי איסור תחומין דרבנן לא אחמור כולי האי ודיין אם אסרוהו על זה (טעם אחר נראה לי מחוץ לתחום אסורין גזירה שמא ישלח בשבילו והבא בשביל זה מותר לאחר דליכא למגזר בה שאינו מכירו):

Tossefoth non traduit

הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר. תימה מה טעם זה אי הוי מוקצה אפילו לישראל אחר אסור ואי אסור לישראל ראשון בשביל שנעשה בהן איסור בשבילו אם כן לישראל אחר נמי אסורין כדאמרי' (שבת דף קכב.) נכרי שהדליק הנר אם בשביל ישראל אסור וליכא חלוק בין אותו ישראל לישראל אחר ותירץ רש''י דשמא גבי איסור תחומין דליכא אסורא אלא מדרבנן לא אחמור כולי האי ודי אי אסרינן על זה שהובאו בשבילו:

אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הַסּוֹכֵר אַמַּת הַמַּיִם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וּלְמָחָר הִשְׁכִּים וּמָצָא בָּהּ דָּגִים — מוּתָּרִין.

Traduction

§ The Gemara continues its discussion about trapping animals on a Festival. Rabba bar Rav Huna said that Rav said: If one dammed a water channel that was used to irrigate a field on the eve of a Festival, and the following day he arose and found fish in it, they are permitted. These fish presumably arrived with the water before the Festival and were unable to escape, as the channel had been obstructed. Therefore, the fish are considered as having been prepared before the Festival.

Rachi non traduit

הסוכר אמת המים. סותמה שלא יכנסו בה דגים מבחוץ משתחשך ואת אלה הכין והזמין על ידי מעשה זה:

אָמַר רַב חִסְדָּא, מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ נִלְמוֹד: חַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס — אֵינָהּ צְרִיכָה זִמּוּן. אָמַר רַב נַחְמָן: נְפַל חַבְרִין, בְּרַבְרְבָתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא, מִדִּבְרֵי רַבֵּינוּ נִלְמוֹד: חַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס — אֵינָהּ צְרִיכָה זִמּוּן. אָמַר רַב נַחְמָן: נְפַל בַּר חַבְרִין בְּרַבְרְבָתָא.

Traduction

Rav Ḥisda said: From this statement of our teacher, Rav, we learn that an undomesticated animal that nested in an orchard near one’s house does not require special designation but is considered prepared. Rav Naḥman said in response to this conclusion: Our colleague, Rav Ḥisda, has fallen upon a great matter, i.e., an issue that is not at all straightforward but is the subject of various disagreements. Some say a slightly different version of this statement, that Rabba bar Rav Huna said: From this statement of our teacher, Rav, we learn that an undomesticated animal that nested in an orchard does not require special designation, and with regard to this statement, Rav Naḥman said that Rabba, son of our colleague, Rav Huna, has fallen upon a great matter. Rav Huna was a contemporary of Rav Naḥman’s, and they were both students of Rav; consequently, Rav Naḥman referred to Rav Huna as his colleague and called Rabba the son of his colleague.

Rachi non traduit

מדברי רבינו. רב דשלשתן רב הונא ורב חסדא ורב נחמן דקרי ליה לרב חסדא חברין תלמידים של רב הוו:

בפרדס. מקום המשתמר ואין הולד יוצא שאינו יכול לברוח וקל לצודו ואינו צריך זמון דהא הכא מפני שהיא סתומה ואין יכולין לצאת קרי להו מוכנים ולקמיה פריך דזמון גדול הוא זה שעושה מעשה לשם הזמנה:

נפל חברין. רב חסדא:

ברברבתא. נכנס ראשו למחלוקות גדולות שירבו עליו בזאת ולקמיה מסיים קושיא אלא מפסקא מלתא באיכא דאמרי דמחלפי רב חסדא ברבה בר רב הונא:

נפל בר חברין. רב הונא חבריה הוה מתלמידיו של רב ורבה בריה קרי בר חברין:

הָתָם לָא קָא עָבֵיד מַעֲשֶׂה, הָכָא קָא עָבֵיד מַעֲשֶׂה.

Traduction

Rav Naḥman explains the difference between the cases: There, in the case where the undomesticated animal nested in an orchard, the person performed no action at all, as the animal came of its own accord, whereas here, in the case where he dammed the water channel, he performed an action when he blocked the water from leaving the channel.

וְלָא בָּעֲיָא זִמּוּן? וְהָתַנְיָא: חַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס — צְרִיכָה לְזַמֵּן, וְצִפּוֹר דְּרוֹר — צָרִיךְ לִקְשׁוֹר בִּכְנָפֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְחַלֵּף בְּאִמָּהּ. וְזוֹ עֵדוּת שֶׁהֵעִידוּ מִפִּי שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן. תְּיוּבְתָּא.

Traduction

Rav Naḥman concludes his challenge: And does the animal not require further designation? Isn’t it taught explicitly in a baraita: An undomesticated animal that nested in an orchard requires designation. And as for a free bird, one is required to tie its wings so that it will not be mistaken for its mother, i.e., so that he not take a different bird, such as its mother, in its place. And this is a testimony that was reported in the name of Shemaya and Avtalyon. The Gemara comments: Indeed, this is a conclusive refutation of the Sages who drew an inference from Rav’s statement.

Rachi non traduit

וצפור דרור. שזימנה מבעוד יום צריך לקשור בכנפיה להיות סימן לה:

וּמִי בָּעֲיָא זִמּוּן? וְהָתַנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל שֶׁהִזְמִינָן בְּתוֹךְ הַקֵּן וּמָצָא לִפְנֵי הַקֵּן — שֶׁאֲסוּרִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּיוֹנֵי שׁוֹבָךְ וְיוֹנֵי עֲלִיָּה, וְצִפֳּרִים שֶׁקִּנְּנוּ בִּטְפִיחִין וּבְבִירָה. אֲבָל אֲווֹזִים וְתַרְנְגוֹלִים וְיוֹנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת וְחַיָּה שֶׁקִּנְּנָה בְּפַרְדֵּס — מוּתָּרִין, וְאֵין צְרִיכִין זִמּוּן. וְצִפּוֹר דְּרוֹר צְרִיכָה לְקַשֵּׁר בִּכְנָפֶיהָ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּתְחַלֵּף בְּאִמָּהּ.

Traduction

The Gemara asks: Does an undomesticated animal in an orchard really require designation? But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Elazar said: Beit Shammai and Beit Hillel concede with regard to doves and the like that one had designated on the eve of a Festival when they were inside the nest, and on the Festival itself he found them in front of the nest, that they are prohibited, as these doves might not be the same ones that he had designated but rather others that came from somewhere else? In what case is this statement said? It is with regard to doves of a dovecote, doves of a loft, and birds nesting in pitchers or in a building. However, geese, chicken, domestic doves, and an undomesticated animal that nested in an orchard are permitted in all cases, and they do not require designation in advance. In the case of a free bird, one is required to tie its wings so that it is not mistaken for its mother.

Rachi non traduit

ומצא לפני הקן שאסורין. כדמתרצינן לה בפ''ק (דף י:) שהיו שני קנין וזימן את זו ולא זימן את זו ולמחר בא ומצא במזומנת ולא במקומן אלא בדף הבולט לפני הקן ובחברתה לא מצא כלום שאסורין דחיישינן שמא מקן שאינה מזומנת באו לכאן:

במה דברים אמורים. דבעינן זמון:

צפור דרור. קטנה היא והאם והבת שוות:

וְהַמְקוּשָּׁרִים וְהַמְנוּעֲנָעִין, בְּבוֹרוֹת וּבְבָתִּים וּבְשִׁיחִין וּבִמְעָרוֹת — מוּתָּרִין, וּבְאִילָנוֹת — אֲסוּרִין, שֶׁמָּא יַעֲלֶה וְיִתְלוֹשׁ. וְהַמְקוּשָּׁרִין וְהַמְנוּעֲנָעִין — בְּכָל מָקוֹם אֲסוּרִין, מִשּׁוּם גָּזֵל.

Traduction

And with regard to those birds whose wings were tied as a sign, and similarly, those that were shaken in advance in order to designate them for the Festival, if they were in cisterns, in houses, in trenches, or in caves, they are permitted on the Festival. However, if they were in trees, they are prohibited, lest one climb up the tree and detach something from it, which is prohibited. And those birds whose wings were tied by another, and similarly, those that were shaken by another are prohibited in all places, even not on a Festival, due to the prohibition against stealing. Tying or shaking is considered an act of acquisition, and therefore others may not take them. In any case, this baraita clearly states that an undomesticated animal that nested in an orchard does not require designation.

Rachi non traduit

והמקושרים. בכנפיהם סימן הוא להם:

והמנוענעים. מאתמול לשם זמון והוא מכירן:

בבתים ובבורות. ובכל מקום שאינו מחובר:

מותרים. בי''ט:

והמקושרים והמנוענעים. הנמצאים בכל מקום אף בחול אסורין למוצאן משום גזל שהראשון שקשרן או נענען קנאן בהגבהתם שהפקר נקנה בהגבהה:

Tossefoth non traduit

המקושרין אסורים בכ''מ מפני גזל. פרש''י שהראשון קנה אותן בהגבהה ולא נהירא דלא שייך כאן הגבהה אלא כדאמרי' דהבטה קונה בהפקר הואיל ומתעסק הוא בהן קצת:

אָמַר רַב נַחְמָן, לָא קַשְׁיָא: הָא בַּהּ, הָא בְּאִמַּהּ. אִמַּהּ בְּזִמּוּן סַגִּי לַהּ? צֵידָה מְעַלְּיוּתָא בָּעֲיָא!

Traduction

Rav Naḥman said: This is not difficult. This baraita, which teaches that an animal nesting in an orchard is permitted even without designation, is referring to it, a young animal that cannot escape; whereas that baraita, which states that designation is required, is referring to its mother, which is larger and can escape. The Gemara asks: But is mere designation sufficient for its mother? Doesn’t it require complete capture, as it is an undomesticated animal?

Rachi non traduit

בה. בולד אינו צריך זמון שאינה יכולה לברוח ודעתיה עליה אבל אמה שהיא גדולה צריכה זימון:

אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אִידֵּי וְאִידֵּי בְּדִידַהּ. הָא בְּגִנָּה הַסְּמוּכָה לָעִיר, הָא בְּגִנָּה שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה.

Traduction

Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said that both this baraita and that one are referring to it, a young animal that is unable to escape, and the difference between them is as follows: This baraita, which does not require designation, is referring to a garden situated near the city, so that one knows precisely where the animal is located and he can take it at any time. That baraita, which requires designation, is referring to a garden that is not located nearby.

Rachi non traduit

בדידה. בולד:

בסמוכה לעיר. ידע בה ודעתיה עלויה:

Tossefoth non traduit

כאן בשדה הסמוכה וכו'. תימה אמאי לא משני לעיל כן וי''ל אמורא היה לו לפרש דבריו והואיל ולא פירש מיירי בין בסמוכה וכו':

מַתְנִי' בְּהֵמָה מְסוּכֶּנֶת — לֹא יִשְׁחוֹט, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שְׁהוּת בַּיּוֹם לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה כְּזַיִת צָלִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ כְּזַיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ.

Traduction

MISHNA: If an animal is in danger of dying, in which case its meat would be prohibited as the animal had not been properly slaughtered, and one wishes to slaughter it in the hope that it will be found fit for eating and he will be spared a loss, he may not slaughter it on a Festival unless there is still time in the day for him to eat an olive-bulk of roasted meat from the animal, so that it is possible to say that he slaughtered the animal for the sake of the Festival. Rabbi Akiva says: There need not be enough time for him to roast it; rather, it is sufficient even if there is only time to eat an olive-bulk of raw meat from the place where the animal is slaughtered, i.e., from its neck, without going to the trouble of removing its hide and roasting it.

Rachi non traduit

מתני' בהמה מסוכנת. שהוא ירא שתמות ואינו צריך לה שכבר סעד סעודתו אלא מחמת הפסדו הוא שוחט:

לא ישחוט אא''כ. יודע שיש שהות ביום לאכול כזית צלי הימנה:

מבית טביחתה. שהוא מזומן ומופשט מעורו ועומד:

שְׁחָטָהּ בַּשָּׂדֶה — לֹא יְבִיאֶנָּה בְּמוֹט וּבְמוֹטָה, אֲבָל מֵבִיא בְּיָדוֹ אֵבָרִים אֵבָרִים.

Traduction

If one slaughtered an animal on a Festival in the field, he may not bring it to his house on a pole or on a set of poles carried by two people, as this appears similar to a weekday activity. Rather, he must alter his usual weekday manner of performing this action and bring it in by hand, limb by limb.

Rachi non traduit

לא יביאנה במוט ובמוטה. בשני בני אדם משום דאוושא מלתא היא ומזלזל בי''ט:

גְּמָ' אָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא: הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ בְּעוֹלָה, וְהוּא הַדִּין לְקַצָּבִים. מִכָּאן לִמְּדָה תּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ: שֶׁלֹּא יֹאכַל אָדָם בָּשָׂר קוֹדֶם הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ.

Traduction

GEMARA: Rami bar Abba said: The mitzva of flaying and cutting the animal into pieces is mentioned in the Torah with regard to the burnt-offering, and the same is true for butchers. That is to say, we learn from the halakhot of the burnt offering that a butcher should first remove the hide and cut the animal into pieces. From here the Torah taught proper etiquette, that a person should not eat meat before flaying and cutting the animal into pieces.

Rachi non traduit

גמ' הפשט ונתוח. פי' הכתוב בעולה שהיא אכילת גבוה וה''ה יש ללמוד לקצבים באכילת הדיוט:

(לְאַפּוֹקֵי) מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? אִילֵּימָא לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: בְּהֵמָה בְּחַיֶּיהָ — בְּחֶזְקַת אִיסּוּר עוֹמֶדֶת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִשְׁחֲטָה.

Traduction

The Gemara asks: What new halakha is Rami bar Abba teaching us? If we say that he wishes to exclude the opinion of Rav Huna, there is a difficulty, as Rav Huna said: An animal, while alive, retains its presumptive status of being subject to the prohibition against eating a limb from a living creature, and it retains that status after slaughter until it becomes known to you how it was slaughtered. As long as it has not yet been clarified that the animal was slaughtered properly, it is presumed to be prohibited.

Rachi non traduit

מאי קמ''ל. דרך ארץ או איסור ולמימר דאסור לאכול ממנה עד שינתחה שמא ימצא לה סימן טרפה בסתר והחזיק לנו הבהמות בספק טרפות אף קודם שראה בהן טרפות:

לאפוקי מדרב הונא דאמר בהמה בחייה בחזקת איסור. אבר מן החי עומדת ונפקא מינה שאם אירע ספק בשחיטתה נעמידנה על חזקתה ואסורה עד שיודע לך ברור שנשחטה כראוי ומשנשחטה כראוי הרי היא בחזקת היתר דסתם בהמות אינן טרפות ואם נמצא בה נקב בריאה או בבני מעים ויש לתלותו לאחר שחיטה ולהכשיר ובקודם שחיטה ולאסור העמידנה על חזקתה שהיתה בה קודם שנמצא בה ספק זה ומותרת עד שיודע לך אמת שהיא טרפה:

Tossefoth non traduit

בחזקת איסור עומדת. פרש''י בחזקת איסור אבר מן החי ולא נהירא דאם כן למה לי עד שיודע במה נשחטה כיון דחזינא שמתה א''כ לא שייך בה איסור אבר מן החי דאיסור אבר מן החי לא שייך אלא מחיים לכן נ''ל דחזקת איסור ר''ל בחזקת שלא נשחטה עד שיודע לך וכו' ומשום איסור שאינה זבוחה דרחמנא אמר תזבח ואכלת שחוט ואכול ובזה ניחא אפילו למ''ד בהמה בחייה לאו לאברים עומדת:

נִשְׁחֲטָה — בְּחֶזְקַת הֶיתֵּר עוֹמֶדֶת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ בַּמֶּה נִטְרְפָה.

Traduction

However, once the animal has been slaughtered properly, it retains its presumptive status of being permitted until it becomes known to you how it became a tereifa, an animal suffering from a wound or illness that would cause it to die within twelve months, which is prohibited to be eaten even after ritual slaughter. There is no need to conduct a special examination of the animal to determine if it had a defect or illness, as it is presumed to be permitted. Even if a defect is found, this does not necessarily render the animal a tereifa, as one can say that it appeared only after the animal was slaughtered.

וְהָאֲנַן תְּנַן מַתְנִיתִין כִּדְרַב הוּנָא! דִּתְנַן, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ כְּזַיִת חַי מִבֵּית טְבִיחָתָהּ. מַאי לָאו, מִבֵּית טְבִיחָתָהּ מַמָּשׁ?

Traduction

One might have understood from Rami bar Abba’s statement that he disagrees with Rav Huna and requires that the animal be examined. However, this is difficult, as didn’t we learn in the mishna in accordance with the opinion of Rav Huna? As we learned in the mishna that Rabbi Akiva says: It is sufficient even if there is only time to eat an olive-bulk of raw meat from the place where the animal is slaughtered. What, is it not referring to meat from the actual place where the animal is slaughtered, from which it follows that one need not remove the hide or examine the animal?

Rachi non traduit

מבית טביחתה ממש. קודם הפשט:

לָא: מִמָּקוֹם שֶׁטּוֹבַחַת אֲכִילָתָהּ.

Traduction

The Gemara rejects this argument: No, the mishna can be understood as follows: From the place where the animal slaughters its food, i.e., from its intestines, where digestion takes place. The hide must still be removed and the animal must be examined before it can be eaten.

Rachi non traduit

שטובחת אכילתה. מבני מעיה שהמאכל מתחתך ומתעכל שם:

וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מְקוֹם טְבִיחָתָהּ מַמָּשׁ. אֶלָּא, רָמֵי בַּר אַבָּא

Traduction

But didn’t Rabbi Ḥiyya teach: From the actual place where the animal is slaughtered? Rather, the Gemara rejects the previous explanation and says that Rami bar Abba

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source